דוכיפת, מין יחיד בסוגו ובמשפחת הדוכיפתיים. ציפור זו היא הציפור הלאומית של ישראל, וייחודה בציצית הנוצות הכתומה לראשה.
לדוכיפת צורה וצבעים בולטים. צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות המזדקרות בזמן מעופה. רגליה קצרות וכנפיה גדולות. מקורה ארוך, דק ומחודד. היא ממעטת מאוד לעמוד על עצים או על שיחים וכך, גם את קינה בונה הדוכיפת במקומות נמוכים, חורים ושקעים בגובה פני הקרקע. להגנת הקן מטורפים מפרישה הנקבה נוזל מסריח מבלוטות הסמוכות לבסיס הזנב. הפרשה זו שריחה כשל בשר רקוב תפקיד משוער בהרחקת טורפים וטפילים וייתכן אף שהיא אנטי בקטריאלית. ההפרשה מתחילה עם ההטלה ונפסקת כשהצאצאים פורחים מהקן. כאמצעי הגנה נוסף הגוזלים מיומם השישי מסוגלים להתיז צואה על פולשים.
מדי הגוף: אורך 26-30 ס"מ, מוטת כנפיים 42-46 ס"מ ומשקל 46-70 גרם.