שמות נרדפים, ריסן נאכל, ריסן דק-עלים.
בשנת 2000 קבע החוקר קיי וולסן בגני- קיו שבלונדון, לאחר עיון בכל מיני הסוג ריסן בעולם, שבארץ מופיע רק מין אחד של ריסן: ריסן דק Blepharis attenuata.
בעבר סברו כי קיימים בארץ שני מינים: מין הגדל בבתות הספר בתחום של 250 עד 350 מ"מ גשם לשנה (ריסן דק של פלורה פלסטינה, ריסן דק במגדיר של פינברון ודנין 1991, וריסן דק-עלים של מגדיר זהרי 1976) ומין השני הנפוץ באזורים שחונים של הארץ, בין 20 מ"מ ל-100 מ"מ שכונה בעבר בשם ריסן נאכל ונחקר באופן מעמיק על ידי גוטרמן ועמיתיו. (אבינעם דנין ז"ל).
בערבה הדרומית פרחיו בעלי גוון כחול עמוק יותר מאשר בשאר מקומות הימצאו. בעת גשם הצמח נפתח, הזרעים הקוצניים המוחזקים היטב בתוך הצמח נזרקים לסביבה הקרובה ונדבקים היטב לקרקע כדי שאא ישטפו בשטפונות האופיניים כל כך למדבר.
