נַקָּר סוּרִי הוא עוף ממשפחת הנקריים, המשפחה הגדולה בסדרת הנקראים.
אזור התפוצה של הנקר הסורי משתרע מדרום-מזרח אירופה עד אירן, ומשם התפשט גם לצפון-מערב אירופה.הנקר יציב בכל תחומי המחיה שלו, ומצוי גם בישראל.
חלקי הגוף העליונים שחורים מבריקים, החלקים התחתונים לבנבנים-צהבהבים, ולסוככות הזנב התחתונות ולתת-שת גוון אדמדם. נוצות הכנפיים מפוספסות שחור-לבן, צדי הראש והצוואר לבנים, ועל הכתף כתם לבן בולט. הזכר נבדל מהנקבה בכתם האדום שעל עורפו. אצל הצעירים המצח אדום ועל החזה כתם אדמדם. מקורו של הנקר ארוך, בצבע שחור-אפור. רגליו חזקות בצבע אפור-ירוק עם ארבע אצבעות – שתיים פונות קדימה ושתיים פונות לאחור.
על שלוש נוצות הזנב החיצוניות נקודות לבנות מעטות, הנחשפות רק כאשר הזנב הקצר והנוקשה נפרש, כדי לשמש תמיכה בזמן טיפוס.
מאפיין ייחודי של הנקר הסורי ושל שאר הנקראים הוא לשונו הארוכה והדביקה, המסתיימת בזיזים דמוי קרס. נקר סורי שוכן באיזורי חורש, ביערות ובמטעים וכן בשטחים עירוניים שיש בהם עצים. הוא מוצא את רוב מזונו בגזעי עצים ורקובים, שגם משמים לו כאתרי קינון.
ממדי הגוף: אורך 22–25 ס"מ, מוטת כנפיו 34–39 ס"מ ומשקלו עד 80 גרם.
