פָּשׁוֹשׁ היא ציפור שיר זעירה ממשפחת התפריים. בעבר שויך למשפחת הסבכיים, הדומה להם מאוד. לציפור זו גב חום אפרפר ומפוספס, זנב ארוך, מדורג וזקור. היא אחת מהציפורים הנפוצות והקטנים בעופות בישראל.
גב הפשוש חום-אפרפר, מפוספס בפסי אורך קצרים בצבע חום-כהה. צבע הבטן לבן-אפרפר. זקור כלפי מעלה, ובנוי מעשר נוצות מדורגות באורכן, שכל אחת מהן מסתיימת בכתם שחור ועטרת לבנה. מקור מקורו חד, ארוך ודק. מקור הזכר נעשה שחור בעונת הקינון.
בית הגידול של מגוון וכולל שטחים חקלאיים, גנים, שדות, ביצות, חורשות ושטחים עירוניי. חקלאיים, גנים, שדות, ביצות, חורשות ושטחים עירוניים. מקנן בעצים ושיחים.
הפשוש יציב, כלומר הוא אינו נודד, אלא חי באותו מקום בכל עונות השנה. הפשוש שכיח ברוב חלקי ישראל, מצפונה ועד צפון הנגב, בייחוד בעמקים ובמישורים שבצפון ובמרכז.
ממדי הגוף: אורך 12.2-13.8 ס"מ. משקלו 6.8-7.5 גרם בלבד. מוטת כנפיים 4.1-4.5 ס"מ. זנבו הארוך, כ-5.2-6.7 ס"מ. כמחצית מאורכו.
