קוקייה מצויצת היא אחד משני מיני קוקיות הנפוצים בארץ.
צבעי הנוצות חום, אפור וערמוני והן מנוקדות בלבן. לקוקייה גוף וזנב ארוכים, רגליים קצרות ומקור בינוני וכפוף במקצת. באביב משמיע הזכר את שירתו האופיינית "קו קו", המזכירה קצת את זו של העורב. בשל שירה זו קיבלה הקוקייה את שמה. הקוקייה ניזונה מחרקים ומזחליםשעירים של פרפרים. כשאינה אוכלת, היא מרבה להסתתר בסבך של עצים ושיחים.
נקבת הקוקייה המצויצת נוהגת להטיל בישראל את הביצים בקנים של עורבים (פונדקאים), ואלו דוגרים על ביציה ומגדלים את גוזליה. נקבת הקוקייה עשויה להטיל ביצה מדי יום ובסך הכול 16 - 18 ביצים בעונה. כשהנקבה מטילה את ביציה, היא ממתינה בסתר בסמוך לקן, וכשהפונדקאי נוטש את הקן, היא ממהרת אליו ומטילה בו את ביצתה בתוך מספר שניות ועפה במהירות. לביצה צורה סגלגלה והעוף הפונדקאי השב לקן אינו מבחין בביצה הנוספת.
העורב הפונדקאי דוגר על הביצה, ובהמשך הוא גם מגדל את גוזליו יחד עם גוזלי הקוקייה, המתפתחים מהר יותר. גוזלי הקוקייה בוקעים לאחר 13 ימי דגירה, מספר ימים לפני גוזלי העורב. מארחי הקוקיות משמשים להם לעתים מאמצים. בניגוד למיני קוקיות אחרים, גוזל הקוקייה המצויצת לא מסלק את גוזלי העורב מהקן אלא גדל איתם כאילו היו אחיו. גוזלי העורב מתים לעתים קרובות מרעב מכיוון שאינם מסוגלים להתחרות עם גוזלי הקוקייה על המזון.
זמן קצר לאחר גמר הקינון נודדות הקוקיות דרומה - קודם הבוגרים ואחריהם הצעירים.