צמח מוגן
צמח בסכנת הכחדה
איריס הדור תפוצתו בישראל:-
גדל בגליל העליון המזרחי, בשוליים המערביים של עמק החולה, בצפון השומרון, ובאזור המעבר בין השומרון למדבר-השומרון. בגליל מרוכזים רוב האתרים באגן הניקוז של נחל דישון – מנחל גוש חלב, הר פועה והמורדות באזור מלכיה ועד תל חצור ואילת השחר במערב. אתרים אחדים פזורים בהרי רמים (רכס נפתלי) מאזור יפתח ועד המצוק שמעל קריית שמונה. האוכלוסיות הידועות מעמק החוּלה (שדה אליעזר–איילת השחר–תל חצור, מעיין ברוך, תל אבל בית-מעכה) חשודות כשתולות בידי אדם – בבתי קברות (אבל), בשדות מסחריים (שדה אליעזר) ובאוכלוסיית-גיבוי (מעין ברוך). בשומרון גדל המין בואדי ביידאן ליד המעיינות, ובמדרונות הר עיבל. אוכלוסיות נוספות נמצאות בהרים שממזרח לבית דגן ועד הכפר עקרבה. אוכלוסיות מפורסמות הן בצומת מגדלים ועל כביש חוצה שומרון ליד הכפר עוסרין. אוכלוסיות השומרון נקראו בעבר איריס שומרוני. בפלורה פלשתינה צויין המין גם מגבעת המורה, הגלבוע, עמק דן ועמק החוּלה. אין אנו מכירים את המין בגבעת המורה ובגלבוע, וייתכן שהכוונה לפרטים בהירים של אירוס נצרתי ואירוס הגלבוע. ב-2019 התגלתה אוכלוסיה חדשה בהר גמל, מערבית לכרמיאל, על ידי יוחנן דרום. זוהי האוכלוסייה המערבית ביותר הידועה של מין זה הידוע רק מחגורת הספר. {המקור: אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל}.
המין משויך לסקציית "איריסי השושן", או בפי אחרים בקבוצת "איריסי ההיכל", (Oncocyclus), זאת, על פי מבנה הפרח.
הפרח – בנוי מ:
3 עלי עטיף עליונים, נראים כדגלים.
3 עלי עטיף תחתונים, עם כתם כהה.
3 עמודי עלי רחבים (בתוך הפרח) כותרתיים.
קיים ויכוח רב-שנים האם נכון לקרוא לפרח בשם הסוג איריס או אירוס. הויכוח הונח לפתחה של האקדמיה ללשון העברית שפסקה אחרי בחינה ממושכת בתאריך 24.03.2004 ששני השמות לגיטימיים. אני שוכנעתי מהסבריו של דר עוזי פז ובחרתי בשם איריס.
