איריס הארגמן תפוצתו בישראל:-
מוגבלת לכתמים במישור החוף של ישראל בעיקר בגלילות השרון ופלשת, מחדרה בצפון עד גדרה בדרום. אוכלוסיה מקוטעת גיאוגרפית נמצאה בחוף הכרמל ליד חוף מגדים. אוכלוסיה זו נכחדה, ונשתלה במקומה אוכלוסיה מועתקת דרומית לאתר המקורי. אוכלוסיות נוספות הועתקו לנחל אלכסנדר, חוף השרון, ארסוף, אפולוניה, חולות ניצנים ותל אשקלון. בעבר היה נפוץ ביותר במישור החוף וכיום שרדו 46 אתרים, אשר סכנת הכחדה מאיימת על רובם. {המקור: אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל}.
המין משויך לסקציית "איריסי השושן", או בפי אחרים בקבוצת "איריסי ההיכל", (Oncocyclus), זאת, על פי מבנה הפרח.
הפרח – בנוי מ:
3 עלי עטיף עליונים, נראים כדגלים.
3 עלי עטיף תחתונים, עם כתם כהה ובהמשך צהוב.
3 עמודי עלי רחבים (בתוך הפרח) כותרתיים.
שנים לא הבינו מי מאביק את הפרח. אין האבקה עצמית. מורה מהצפון, יריב עברי ז"ל, ישב ליד הפרח כל היום והלילה, וגילה שדבורים יחידאיות זכרים באים לעת ערב לישון בפרח. הפרח כהה, לכן חשבו שיותר חם בלילה, אך התברר שאין הבדל בטמפ במהלך הלילה, יובל ספיר גילה שבבוקר הם מתחממים שעתיים לפני הקרקע, ולכן מאפשרים לדבורה לצאת לפעילות מוקדם יותר. (אורי פרגמן-ספיר).
קיים ויכוח רב-שנים האם נכון לקרוא לפרח בשם הסוג איריס או אירוס. הויכוח הונח לפתחה של האקדמיה ללשון העברית שפסקה אחרי בחינה ממושכת בתאריך 24.03.2004 ששני השמות לגיטימיים. אני שוכנעתי מהסבריו של דר עוזי פז ובחרתי בשם איריס.