איריס הגלבוע תפוצתו בישראל:-
אנדמי לגלבוע ולמזרח השומרון. נפוץ בחלקו המזרחי של רכס הגלבוע מהר ברקן ועד הר מלכישוע. מחוץ לגלבוע המין נדיר יותר, מופיע במספר כתמים מקומיים. במזרח השומרון גדלות אוכלוסיות רבות בדגם כתמי מאזור ואדי מליח, רכס אום זוקא ועד נחל תרצה (ואדי פרעה). דרומית לנחל תרצה ועד נחל מכוך עובר המין בהדרגה לאירוס שחום. בשומרון אין חפיפה בין שטחי הגידול של אירוס הדוּר ושל אירוס הגלבוע: באזור מגדל בני-פדיל (צומת מגדלים) גדל האירוס ההדוּר בחלק הגבוה, המערבי, ואילו אירוס הגלבוע גדל בחגורה הנמוכה, החמה והיובשנית יותר. {המקור: אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל}.
המין משויך לסקציית "איריסי השושן", או בפי אחרים בקבוצת "איריסי ההיכל", (Oncocyclus), זאת, על פי מבנה הפרח.
הפרח – בנוי מ:
3 עלי עטיף עליונים, נראים כדגלים.
3 עלי עטיף תחתונים, עם כתם כהה.
3 עמודי עלי רחבים (בתוך הפרח) כותרתיים.
קיים ויכוח רב-שנים האם נכון לקרוא לפרח בשם הסוג איריס או אירוס. הויכוח הונח לפתחה של האקדמיה ללשון העברית שפסקה אחרי בחינה ממושכת בתאריך 24.03.2004 ששני השמות לגיטימיים. אני שוכנעתי מהסבריו של דר עוזי פז ובחרתי בשם איריס.